רות פרק ב - מקורות
מקורות והערות לשיעורים במגילת רות לגיל חטיבת הביניים - פרק ב
- בועז הוא "מודע" של אלימלך, לפי רש"י זהו ביטוי לקירבה גדולה מאוד. "והאדם ידע את חוה אשתו". אם כן מדוע הוא לא פונה לנעמי ועוזר לה? האם כעס עליה? מדבריו בהמשך לרות נראה שאין בליבו כעס. ייתכן כי בעז, שגם הוא היה עשיר ואף שופט לפי חז"ל, לא רצה לעשו משהו כנגד דעת הקהל ולכן המתין עם ציפייה בליבו לכך שנעמי תבוא אליו ויוכל להרעיף עליה מחסדו. אולי אף ציפה שרות תבוא לשדהו.
- כשרות מגיעה לשדה - הכל קורה "במקרה". במקרה רות הגיעה לשדה בועז, במקרה בועז, שהיה אדם עסוק הגיע לפקח מקרוב על הקציר (או על שמירת דיני הצדקה ומתנות העניים מהשדה), במקרה בועז שם לב לנערות ובמקרה הוא מבחי ברות על אף שהייתה צנועה ולא התבלטה. ה' מכוון את הכל מלעלה.
- כאשר רות אומרת שהיא מלקטץ עם הנערים - ייתכן והיא לא הכירה את הלכות הצניעות של עם ישראל, ייתכן שזה היה בגלל הדאגה להביא מסיק אוכל לחמותה הביתה. בועז מתקן אותה בעדינות תוך כדי דיבור - תדבקין עם נערותי. בהמשך הדברים של רות גם היא משתמשת במילה נערות - רות הפנימה א המסר. מקרה דומה ניתן לראות בדו שיח של משה עם שניים וחצי השבטים - כאשר הם מקדימים את הצאן לנשים והטף: "גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ" , ומשה הופך את הסדר. "בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם וְהַיֹּצֵא מִפִּיכֶם תַּעֲשׂוּ". השבטים עונים למשה: "כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי דֹּבֵר". הבנו את המסר.\
- בסוף הפרק נעמי מדברת עם רות על גואל. היא מסתכלת קדימה - איך אפשר להקים למשפחתה שם. אך רות נמצאת במקום אחר לגמרי - היא צריכה להביא לחם הביתה, וזה מה שמעסיק אותה. ניתן להתייחס לפער שנמצא בתוך הדו שיח הזה.
- גדולת החסד: להלן מספר מקורות העוסקים בנושא החסד
- אמר רבי יצחק בר מריון: בא הכתוב ללמדך שאם אדם עושה מצוה יעשנה בלבב שלם,שאלו היה ראובן יודע שהקב"ה מכתיב עליו (בראשית ל"ז, כ"א): "וישמע ראובן ויצילהו מידם", בכתפו היה מוליכו אצל אביו.ואלו היה יודע אהרן שהקב"ה מכתיב עליו (שמות ד', י"ד): "הנה הוא יצא לקראתך", בתפים ובמחולות היה יוצא לקראתו.ואלו היה יודע בעז שהקב"ה מכתיב עליו: "ויצבט לה קלי ותאכל ותשבע ותתר", עגלות מפטמות היה מאכילה. רבי כהן ורבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי: לשעבר היה אדם עושה מצוה והנביא כותבה, ועכשיו כשאדם עושה מצוה מי כותבה, אליהו כותבה ומלך המשיח והקב"ה חותם על ידיהם, הדא הוא דכתיב (מלאכי ג', ט"ז): "אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו וגו'".תני בשם ר' יהושע: יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית. שכן אמרה רות לנעמי: "שם האיש אשר עשיתי עמו היום. ולא אמרה אשר עשה עמי" אלא אשר עשיתי עמו. הרבה פעולות והרבה טובות עשיתי עמו בשביל שהאכילני פרוסה אחת.אמר רבי חסא: "אשר באת לחסות תחת כנפיו" אמר רבי אבון:שמענו שיש כנפים לארץ, שנאמר: (ישעיה כ"ד) מכנף הארץ זמירות שמענו.וכנפים לשמש, שנאמר: (מלאכי ג') וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה.וכנפים לחיות, שנאמר: (יחזקאל ג') וקול כנפי החיות.וכנפים לכרובים, שנאמר: (מ"א ח') כי הכרובים פורשי כנפים.וכנפים לשרפים, שנאמר: (ישעיה ו') שרפים עומדים ממעל לו שש כנפים.בא וראה כמה גדול כחן של צדיקים וכמה גדול כחה של צדקה וכמה גדול כחן של גומלי חסדים שאין חוסין לא בצל שחר ולא בצל כנפי ארץ ולא בצל כנפי שמש ולא בצל כנפי חיות ולא בצל כנפי כרובים ולא בצל כנפי שרפים אלא בצל מי שאמר והיה העולם שנאמר: (תהלים ל"ו) "מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון":"ובקצרכם" - חזר ושנה לעבור עליהם בשני לאוין.אמר רבי אבדימי ברבי יוסף: מה ראה הכתוב ליתנם באמצע הרגלים- פסח ועצרת מכאן וראש השנה ויום הכפורים וחג מכאן?ללמדך שכל הנותן לקט שכחה ופאה לעני כראוי- מעלין עליו כאילו בנה בית המקדש והקריב עליו קרבנותיו בתוכו
תגובות
הוסף רשומת תגובה