מתכון לאסיפת הורים מושלמת

אני יכול לספר רק מה שעובד בשבילי.
הפחידו אותנו כשלמדנו, שיש הורים שמשתוללים, וצועקים, ומבזים את המוהר לעיני התלמידים, ויש הרבה סרטונים שממחישים את הסיטואציות האלה בצורה מרשימה. ייתכן.
המצב אצלי רחוק מלהיות קרוב למה שתיארו לי.
בשבילי אסיפות ההורים הן זריקת מרץ אחת גדולה.
אז נכון שזה תלוי מאוד בסוג ההורים ואני זכיתי ויש לי הורים פתוחים ומקבלים שנכונים לעבוד איתי ביחד. אבל הייתי רוצה להדגיש מה אני עושה כדי שאסיפת ההורים תהיה מיטבית. מה בידיים שלי.

• לבוא כדי לשמוע ולא להשמיע. אסיפת ההורים אינה המקום לפריקת התסכול והבעיות שלי עם כל תלמיד על גב ההורים. המטרה העיקרית שלה היא לקדם את התלמיד ולהורים מקום חשוב כאן. אני פותח כל פגישה בשאלה שזורקת את הכדור לצד השני - מבקש מההורה להגיד איך הוא רואה את המצב של התלמיד בזוית ההסתכלות שלו. הרבה פעמים אני מבקש שיספרו משהו חיובי על התלמיד, שאולי אני לא יודע (בעיקר באסיפה הראשונה של השנה). באסיפה האחרונה ביקשתי מהתלמיד לנסות לנחש במה אני עומד לומר שהוא טוב ועל מה אני עומד להצביע כנקודה לשיפור. רוב התלמידים אמרו בדיוק את מה שבאתי לומר והראו שהם מודעים לבעיה שקיימת, וכך גם הנכונות שלהם לעבודה והתקדמות- גברה.
• המון המון המון קבלה. יש הורים שמסתכלים על דברים אחרת ממני, יש נקודות שאנו עלולים לחלוק עליהם ולפעמים זה אפילו ממש מרגיז. צריך לקחת את מה שנאמר בשיחה בפרופורציה. יש אנשים שחושבים אחרת, וזה בסדר גמור. כשאני בא ממקום שמקבל את הדיעות האחרות - ההורים שמולי מסכימים לסמוך עלי כמחנך של הבן שלהם שיודע מה הוא עושה. כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם.
• להאיר את החיובי. לאסיפות ההורים יש מגמה קבועה, בין אם היא שלילית ובין אם היא חיובית. כלומר: הורים לילד מופרע תמיד יחזרו מאסיפת הורים עצבניים והורים לילד מצטיין יחזרו תמיד מאושרים. ביכולת המורה לשנות את המגמה הזאת. כדאי לערוך רשימה של נקודות על כל הילדים לפני האסיפה. להתחיל מנקודה חיובית בילד (לכל ילד יש אחת כזאת גם למופרע הגדול ביותר!). להמשיך בתיאור של בעיה כלשהי (להתמקד ולא להתפרס על כמה בעיות ותחומים), ולהציע פתרונות. במהלך השיחה עצמה גם לאפשר להורים ולילד להציע פתרונות. אני אישית מתחיל תמיד בחיובי, שם את הבעיה באמצע ודואג לסיים בחיובי. כך ההורה יוצא עם נקודות מעשיות אך גם עם דברים טובים שנאמרו וחיוכים שחויכו. היו לי תלמידים שהנקודות החיוביות עליהם היו כל כך שוליות, אבל זה מה שמצאתי. ובסופו של דבר זה מה ששינה להורים את ההסתכלות.
• לתעד. לשבת עם פנקס ליד ולכתוב נקודות קטנות שעולות שאחר כך ארצה ליישם. לאחר מכן אפשר אפילו להעלות למייל את הרשימה עם כל הנקודות על כל התלמיד ולהוסיף לה את המסקנות המעשיות שיצאו מהשיחה. לשתף אותה עם המנהל/ רכז השכבה/ היועץ (השלם/מחק את המיותר...), או לשמור אותה לשלב מאוחר יותר של השנה כשרוצים לבדוק התקדמות של תלמיד.

אשמח לשמוע מה עובד בשבילכם...